החינוך הלשוני מאפשר פיתוח והעמקה של כישורים אנושיים בסיסיים, החיוניים ליצירת קשר ותקשורת ולהשתתפות בתהליכי למידה, והוראתו מתקיימת מתוך אמונה כי לכל תלמיד הזכות להשתתף בתוכנית הלימודים וליהנות מנכסי השפה והתרבות בחברה.

תלמידים עם צרכים מיוחדים, מתקשים לעיתים לרכוש באופן ספונטני את מיומנויות השפה, ולכן מתמודדים עם קשיים בקריאה, כתיבה, תקשורת בין-אישית והבעה. מכאן החשיבות הרבה בהוראת מיומנויות שפתיות ותקשורתיות, באופן ישיר ובחיבור לתכנים אחרים, אשר יסייעו להם להתנהל ולהשתלב בסביבתם.

למידה משמעותית והוראת שפה

השפה מהווה תשתית ללמידה, ליצירת תקשורת, לאינטראקציות חברתיות וכן לניהול והכוונה עצמית, ובכך מאפשרת ומקדמת טיפוח של תפקודי לומד במגוון תחומים, לימודיים ואחרים. קיימת חשיבות רבה להתנסויות המטפחות מיומנויות שפתיות ותקשורתיות מגוונות.

"התנסויות אלה בתחום השפה מקדמות תפקודים קוגניטיביים, מפתחות את יכולת החשיבה, מעודדות שאילת שאלות, מזמנות אינטגרציה של מידע וניסוח  טיעונים.  לצד זאת הן מזמנות עיסוק בתפקודים המטה-קוגניטיביים, תוך רפלקציה על התהליך ושיפור תוצרי הלמידה.  לומדים שמפתחים יכולת קריאה עצמית מפתחים בו-זמנית גם תפקודי הכוונה עצמית בלמידה וניהולה.  השיח המתנהל בעקבות טקסטים מזמן הבעת רגשות,  עבודה בצוות ומקדם תפקודים בין אישיים ותוך אישיים. הפרשנויות של הטקסטים וייצוגם בצורות שונות מאפשרים, בין היתר, שילוב של תפקודים בהיבט החושי-תנועתי" (מסמך "אבני דרך ללמידה משמעותית", משרד החינוך, 2014).

עקרונות לתכנון לימודים והוראה בשפת אם

הלימה לחינוך הרגיל – תכנון הלימודים בשפה יתבסס על תוכנית הלימודים הרגילה לשכבת הגיל, תוך התאמה למאפייני התפקוד של התלמיד. במקרה של פערים במיומנויות היסוד ביחס לשכבת הגיל הכרונולוגי, יש לשאוף להוראת התכנים המופיעים בתוכנית הרגילה לשכבת הגיל, תוך ביצוע התאמות ושינויים בתכנים ובמשימות, בהתייחס לרמת התפקוד של התלמיד. לביצוע התאמות ושינויים בהוראה יש להסתייע גם ב"מדריך ליישום ולהטמעה של יעדי החינוך הלשוני בחינוך המיוחד", המציג את ההישגים הנדרשים בתוכנית הלימודים ביתר פירוט והרחבה, תוך דירוג לביצועים ברמות שונות

נקודה למחשבה

• באיזו מידה תורמת ההוראה על פי תוכנית הלימודים הרגילה בשפה לתפקודו של התלמיד בכלל מקצועות הלימוד?
• כיצד נכון לשלב בין הקניית מיומנויות השפה הנלמדות בשכבת הגיל לבין הקניית המיומנויות הנדרשות עקב קשיי למידה ופערים? 

תכנון משותף של צוות רב-מקצועי – התכנון יכלול מהלכים לשיפור ולפיתוח של מיומנויות שפתיות ותקשורתיות כחלק מהתוכנית האישית או הכיתתית, ויבוא לידי ביטוי במירב מקצועות הלימוד ומוקדי הפעילות של התלמיד. תחום זה הינו באחריות משותפת של מחנכת הכתה וקלינאית התקשורת. בגן הילדים יתקיים תכנון משותף של הגננת עם קלינאית התקשורת והמרפאה בעיסוק על בסיס ממצאי הערכה תפקודית בתחומי התפקוד ומפת היעדים בשפה. (להלן קישור למודל עבודה שיתופי של הצוות החינוכי וקלינאית התקשורת).

להרחבה: חוברת "פיתוח מיומנויות תקשורת לתלמידים עם צרכים מורכבים", אגף חינוך מיוחד.

נקודה למחשבה

• באיזו מידה ובאיזה אופן שותף הצוות הרב-מקצועי לתכנון וליישום התוכנית הכיתתית והתכניות האישיות  בתחום שפת אם?
• האם וכיצד מתקיים שיתוף בין המורה/הגננת לקלינאית תקשורת ומה תרומתו? 

תכניות הלימודים בתחום השפה – לתכנון הלימודים בשפת אם יש לעשות שימוש בתכניות הלימודים לחינוך הרגיל לצד תכניות או מסמכי התאמה לחינוך המיוחד:

• קדם יסודי – תשתית לקראת קריאה וכתיבה, תשס"ו
• יסודי – חינוך לשוני, עברית, שפה, ספרות ותרבות, תשס"ג
• על-יסודי – עברית לביה"ס העל-יסודי,  שלהב"ת – שילוב מיומנויות הבנה והבעה בתחומי הדעת
• בכל שלבי הגיל – יש לעקוב אחר עדכונים של התוכנית באתר הפיקוח על הוראת העברית, במדור תכניות הלימודים וכן אחר עדכונים והנחיות במסמך מתנ"ה.
• חינוך מיוחד – המדריך היישומי להטמעת החינוך הלשוני בחינוך המיוחד (פרק שני: הישגים נדרשים; פרק שלישי, נספח 1: דוגמאות לתכנון לימודים בחינוך לשוני).

תכניות הוראה – המטרות והיעדים בתכניות ההוראה ייגזרו מתכניות הלימודים שפורטו לעיל, מצרכי הלומד ומממצאי ההערכה התפקודית והמיפוי הכיתתי/גני. יש לבנות וליישם בכל כיתה תוכנית מותאמת לקידום ההישגים באוריינות, קריאה וכתיבה. לבנייה וליישום של תכניות ההוראה בכיתה ניתן  להיעזר בתכניות הבאות להטמעת יעדי תוכנית הלימודים בעברית:

• חינוך רגיל – חומרי עזר להוראת עברית בכיתות א'-ו' – יחידות הוראה, דגמי הוראה ועוד.
• חינוך מיוחד – תוכנית ההוראה א'-ב' עם התאמות לתלמידים עם צרכים מיוחדים. 

הוראת מיומנויות שפה – שילוב של הוראה ישירה לצד הוראה אינטגרטיבית:

• הוראה ישירה – בחירת מיומנות אחת כיעד מרכזי ותכנון יחידת הוראה הממוקדת במיומנות זו, תוך עיסוק במיומנויות נוספות המקדמות אותה, לדוגמה: תכנון יחידת הוראה הממוקדת בכתיבת חוויה/סיפור, בשילוב מיומנויות של הבעה, שיתוף בחוויות – לקידום תחום האזנה ודיבור ותחום כתיבה.
• הוראה אינטגרטיבית – הוראה של מיומנויות שפה באמצעות התכנים הנלמדים בתחומי הדעת ובנושאי ההכנה לחיים, לדוגמה: הקניית מיומנות של המשגה (גיבוש והבנה של מושגים) כחלק מלימוד פתרון בעיות מחיי היום יום.
• במסגרות לתלמידים עם קשיים ומוגבלויות בתקשורת ושפה, יושם דגש רב על פיתוח וטיפוח הכשירות התקשורתית, בשיתוף המחנכת וקלינאית התקשורת. בגן הילדים יכלול ארגון הפעילות עבודה בקבוצות קטנות הממוקדת בהוראה ישירה של מיומנויות שפה וכן הוראת מיומנויות שפה בכל התכנים, הנושאים ותחומי העיסוק בגן וכן בפעילויות השונות במרחב הגן. 

ספרי לימוד וחומרי למידה –  באשר לשימוש בספרים מתוך רשימת ספרי הלימוד לחינוך הרגיל ולחינוך המיוחד, ולהכנת חומרי הוראה-למידה ראה פרק: עקרונות מרכזיים בהוראת תלמידים עם צרכים מיוחדים.

תהליכי הערכה – ראה פרק: הערכה לתלמידים עם צרכים מיוחדים, לרבות התייחסות לתחום שפה, וכן פרק: דגשים בהתייחס לסוגי מסגרות וחטיבות גיל, לרבות דגשים בתחום הערכה.   

מתוך אתר משרד החינוך אגף א' חינוך מיוחד